בשנה או השנתיים האחרונות אנו עדים לפולמוס חריף בתוך הציונות הדתית מסביב לנושא “התנ”ך בגובה עיניים.” מצד אחד יש הטוענים שאבותינו אינם בני אדם כמונו אלא הם ענקי רוח וגדולי עולם. אם יש להם חסרונות הם לא החסרונות שלנו ואם הם אנשים כמונו אין לנו ממי ללמוד, אין לנו אל מי לשאוף ואין לנו אל מי להרים מבט כלפי מעלה.
מצד שני יש הטוענים שדמויות רבות בתנ”ך מוצגות על פי פשט באופן מורכב ותפקידינו לנסות להבין מה המסר של התנ”ך בכך. לשיטה זאת התנ”ך מציג דמויות, שעל אף גדולתן וקרבתן לקב”ה הן עדיין אנושיות, ובכך ניתן ללמוד מהן משהו. הוא גם מלמד אותנו על חובת האחריות המוטלת על כל אדם ועל יכולתו לשוב בתשובה ולכפר על חטאיו ושגיאותיו.
אני מזכיר זאת עכשיו כי בשבוע שעבר קראנו את סיפור הברכה שיעקב קיבל במקום עשיו. כיצד אנו אמורים לשפוט את מעשהו של יעקב? האם אנחנו אמורים לראות בזה מעשה מוצדק, אם מפני שאין כאן בכלל מרמה כמו שמפרש שרש”י על המילים “אנכי עשו בכורך” “אנכי” המביא לך ו”עשו בכורך” או שמא יש מרמה אבל היא מוצדקת היות שהוא ראוי לברכה ולא אחיו?
או להיפך, יש כאן בן אדם שנכנע ליצר החמדנות, רצה משהו יקר שהיה אמור להגיע לאחיו ועשה הכול כדי שיספק את יצרו: רימה את אביו, שיקר לו, וגנב את מה ששייך לאחיו? כלומר יש כאן חטא על פשע, מעשה מכוער שאין לו שום הצדקה מוסרית.
לכאורה קשה מאד להכריע בשאלה זאת היות שהתורה מספרת את הסיפור אבל איננה נוקטת עמדה. ה’ לא מופיע ואומר מי זכאי ומי חייב, מי צדיק ומי רשע, ולכן קשה לדעת מתוך הסיפור בפרשת תולדות האם המעשה היה מוצדק או לא.
אלא שאם נעיין בפרשתנו ובפרשיות הבאות נוכל למצוא תשובה לשאלתנו.
במאורעות חייו של יעקב לאחר סיפור לקיחת הברכה מעשיו ובמטבעות הלשון שבהן התורה נוקטת, ניתן להוכיח בבירור שיעקב אכן חטא חטא גדול ונענש על כך במהלך חייו. הנה רק כמה מן ההוכחות:
- יעקב גנב מעשיו את ברכת “וישתחוו לך בני אמך” אבל בפרשתנו יעקב הוא בורח מעשיו ובהמשך כשהוא נפגש עם עשיו הוא זה שמשתחווה לאחיו 7 פעמים
- לבן אומר ליעקב “לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה” רמז ליעקב שלא ייעשה כן במקומנו מה שיעקב עשה במקום אחר כאשר הוא, האח הצעיר, לקח את הזכויות המגיעות לאחיו הבכור
- יעקב נעלב מכך שלבן מאשים את רחל על גנבת התרפים במילים “כי מששת את כל כליי” אבל אילו המילים המזכירות את “אולי ימשני אבי” ו”ויגש יעקב אל יצחק וימשהו” שבהם רימה יעקב את אביו
- כאשר יעקב בורח מלבן עם רחל ולאה לבן אומר “ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי בורח הוא… ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנוב את לבבי…למה נחבאת לברוח ותגנוב אותי..”. כלומר האדם שגנב מה שלא היה שייך לו נתפס בעיני אחרים כגנב של מה שמן הדין שייך לו
- התרמית של יעקב באה לידי ביטוי במילים “ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשיו” ובניו רימו אותו כאשר אמרו לו “הכר נא הכתונת בנך היא, אם לא”
- התרמית התחילה בכך שיעקב לקח שני “גדיי עזים” כדי להיראות כעשיו ובניו רימו אותו כאשר טבלו את כתונת יוסף בדם של “שעיר עזים”
נדמה לי שלא צריך להביא הוכחות נוספות, ויש הוכחות נוספות, כדי להבין שמאורעות חייו של יעקב והצרות הקשות שעברו עליו הם תוצאה ישירה של גנבת הברכה מעשיו, מידה כנגד מידה, חטא ועונשו, פשוטו כמשמעו.
אם זה נכון, ואני מאמין שזה נכון, נשאלת השאלה מה אנחנו אמורים לספר לילדינו או לתלמידנו? האם יתכן שנאמר להם שיעקב אבינו, אחרון אבות האומה, הוא רמאי, שקרן, גנב?
התשובה בעיניי היא כן…. אבל…
צריך להסביר להם שזה לא סוף הסיפור אלא רק התחלתו. בשלב זה יעקב הוא לא אב האומה אלא רק נער, ונערים, כפי שאנו מכירים היטב, לא תמיד מתאפיינים בהתנהגות ראויה והולמת.
אבל התורה מקדישה את המשך ספר בראשית לספר בעיקר את סיפורו של יעקב. היא מספרת כיצד הוא התמודד עם הקשיים שבהם העמיד אותו לבן, עם העקרות של האישה שהוא אוהב, עם המפגש המסוכן עם עשיו לאחר 20 שנה, עם האונס של דינה, עם המאבק עם המלאך ועם פציעתו בגיד הנשה, ועם שינוי שמו, וכמובן עם מה שחשב שהיה מותו של בנו אהובו והגילוי שנים רבות לאחר מכן שהוא עוד בחיים.
כל האירועים הללו תרמו לעיצוב אישיותו של יעקב מנער שחרג באופן בוטה מכללי המוסר והאתיקה לאב של משפחה ובהמשך לאב של אומה שלמה.
כלומר צריכים להסביר לילדינו שזהו סיפור בהמשכים, שמתחיל בחטא ובנפילה אבל ממשיך בהתמודדות עם תוצאות החטא, ועם הצורך לקום ולבנות את עצמך מחדש.
בעיניי המסר החינוכי של הסיפור הזה הוא הרבה יותר משמעותי מסיפור על אדם מושלם שנולד צדיק ונשאר צדיק כל ימיו. לדעת שאפשר ליפול ולקום ואפילו להפוך לאב האומה נותן לכולנו תקווה שמה שאנחנו היום הוא לא בהכרח מה שאנחנו צריכים להיות מחר, שבכוחנו להשתנות ולהיות יותר טובים אם רק נרצה בכך ונשקיע, שלמרות חולשותינו ונפילותינו, אנחנו יכולים לקום מחדש ולעלות מעלה מעלה, ורק השמים הם הגבול.
שבת שלום!
