לפני פחות משבועיים נתבקשנו להתייחס לשאלות של 4 הבנים ומבין הבנים נדרשנו גם לענות לשאלת החכם. ומהי שאלתו? “מה העדות והחוקים והמשפטים אשר צווה ה’ אלקינו אתכם?” כלומר הוא מחפש את המשמעות כללית והטעם שמאחורי כול מערכת החוקים של חג הפסח.
אבל האמת היא ששאלות מן הסוג הזה נשאלות על ידי החכמים שבתוכנו לא רק בהקשר לפסח אלא בהקשר למצוות כולן. “מה עומד מאחורי העדות והחוקים והמשפטים של כל תרי”ג המצוות? האם יש מטרת-על, עיקרון מנחה, יעד שלקראתו כל המצוות מכוונות? הרי כל חיינו מוקפים במצוות. האם לא ראוי שיהיה איזהו שהוא קו מנחה ומטרה כללית למערכת כולה?
ואם יש פרשה ששאלה זאת עולה ביתר שאת היא פרשת קדושים שהרי יש בה לא פחות מ-50 מצוות הנוגעות כמעט לכל תחומי החיים.
ניתן לומר שרבי עקיבא ניסה לתת תשובה לשאלה זאת ודווקא מתוך פרשתנו: “ואהבת לרעך כמוך” ר”ע אומר “זה כלל גדול בתורה”. כלומר יתכן שבהכרזה זאת רבי עקיבא מנסה לומר שמצווה זאת היא לא עוד מצווה אלא מצווה שמייצגת את כלל המצוות או לפחות חלקם הגדול. אם זוהי כוונתו של רבי עקיבא אז שיטתו דומה מאד לזו של הלל. בסיפור על הנכרי שביקש שילמדו אותו את כל התורה כולה כשהוא עומד על רגל אחת הלל אמר לו “מה ששנאוי עליך אל תעשה לחברך” זוהי כל התורה כולה ואידך פירושה הוא. זיל גמור.” כלומר התייחסות לזולת כפי שהיינו רוצים שיתייחסו אלינו היא עיקרה של התורה והשאר זה רק פירוש.
גישה זאת היא מושכת מאד וקוסמת במיוחד לאלה, כמוני, שמשתדלים לתת פרשנות הומאנית ככול שניתן לחוקי התורה, שנמשכים לכל פירוש שמחבר בין ערכי התורה לערכים של החברה המודרנית הנאורה ומתלהבים כאשר ערכי התורה אף עולים עליהם ברמתם המוסרית.
אבל השאלה היא, האם זה נכון? האם באמת יש בסיס לקביעה ש”ואהבת לרעך כמוך” הוא כלל גדול בתורה? הרי אם נסתכל בפרשתנו נראה שמצווה זאת היא אחת מני רבות שמופיעות כחטיבה אחת: “לא תלך רכיל בעמיך לא תעמוד על דם רעך אני ה’. לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ה’.” ואז התורה ממשיכה את חוקתי תשמורו בהמתך לא תרביע כלאיים שדך לא תזרע כלאים…”.
ואם מצוות “ואהבת לרעך כמוך” היא אחת ממצוות רבות המופיעות ברשימה ארוכה של מצוות, קשה מאד לראות כיצד מפשוטו של מקרא ניתן להסיק שדווקא מצווה זו היא “כלל גדול בתורה” ולא כל מצווה אחרת.
אבל מעבר לפשוטו של מקרא יש גם בעיה מהותית. הרי ממילא אם נאמר ש”ואהבת לרעך כמוך” הוא כלל גדול במצוות שבין אדם לחברו אבל מה למצווה זאת ולמצוות כמו כלאיים או שעטנז או ערלה או מצוות רבות שמופיעות בפרשתנו ובתורה כולה?
האמת היא שרבי עקיבא הוא לא היחיד שניסה לקבוע היררכיה ולהציע שמצווה אחת משקפת את עיקרה של תורה יותר ממצוות אחרות. האם כשחז”ל אמרו שהשבת, או ישיבת ארץ ישראל, או ציצית הן מצוות השקולות כנגד כל המצוות שבתורה לא התכוונו לומר שמצוות אלה הן כללים גדולים בתורה? והאם כשהם קבעו שתלמוד תורה כנגד כולם הם לא התכוונו לומר שמצוות זאת עולה על כולם בחשיבותה ובמרכזיותה?
ועל כל הקביעות האלה ניתן להקשות מפרשת קדושים. הרי בפרשת קדושים כלולות מצוות רבות וביניהן מצוות שבין אדם לחברו, מצוות שבין אדם למקום, מצוות הקשורות למעשה, מצוות הקשורות לדיבור והקשורות למחשבה ולרגש, ומצוות הקשורות לבגדים שאנו לובשים, לעצים שאנו שותלים ולבהמות שאנו מגדלים. הערבוב הזה לדעתי מלמד שלכל המצוות יש חשיבות וערך שווה ואין זה נכון לעשות היררכיה במצוות ולהכריז על אחת מהן שהיא כלל גדול בתורה יותר מכל מצווה אחרת.
אבל אם דבריי נכונים, ואין מצווה אחת שמשקפת את עיקרה של תורה, מה נוכל לענות לחכמים שבינינו שרוצים לדעת מהי פשרה ומהי מטרתה של מערכת המצוות כולה?
נראה לי שתשובה לשאלה זו ניתן למצוא מתוך פרשת קדושים עצמה. אם נשים לב נראה שהפרשה פותחת וחותמת כמעט באותם מילים: בתחילת הפרשה כתוב “קדושים תהיו כי קדוש אני ה’ אלוקיכם” ובסופה כתוב “והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה'” ונדמה לי שבמילים אלה טמון היסוד של כל המצוות שבטווח והמטרה שלשמה ניתנו.
אבל מהי “קדושה” ומה פירושה? מהפרשנים עולה שהמושג “קדושה” מתייחס לכול דבר שמיוחד, נבדל נעלה ונשגב. אם כן, התורה באה ללמד אותנו שכפי שה’ הוא מיוחד, נבדל, מרומם, נעלה, ונשגב מעל כל הבריאה כך המצוות אמורות לייחד ולרומם אותנו לדרגות קיום נעלות ונשגבות יותר בכל תחומי החיים עלי אדמות: במערכות היחסים בינינו לבין חברינו, ביחסים שבינינו לבין בוראינו, בפעולותינו, בדיבורנו במחשבותינו ובכל משלח ידינו.
לפי זה המסר שעולה מפרשת קדושים הוא לא שמצווה זו או אחרת היא “כלל גדול בתורה” אלא שכל המצוות כולן תורמות להשגת הכלל הגדול שעומד מאחוריהן, והוא “קדושים תהיו”. רק אם נתייחס אל כול אחת מן המצוות ברצינות הראויה ונשתדל לקיים את כולן נוכל להשיג את המטרה המיוחלת.
הלוואי שנזכה לכך!
שבת שלום
