Articles

  • שבת נחמו ופרשת ואתחנן

    ByDavid Harbater

    מילות הפתיחה של הפטרת השבוע הן הנחמה האולטימטיבית בתנ״ך: ״נחמו נחמו עמי, יאמר אלוהיכם. דברו על לב ירושלים וקראו אליה כי מלאה צבאה, כי נרצה עוונה״אחרי שלושת שבועות של אבל, המגיעים לשיאם בתשעה באב, אנחנו קוראים את נבואתו של ישעיהו, המבשרת על שינוי דרמטי בגורלו של העם.בתשעה באב אנחנו זוכרים את חורבן ירושלים; ישעיהו מבשר שירושלים עתידה להתנחם.בתשעה באב אנחנו זוכרים את הגלות; ישעיהו מתאר דרך הנסללת במדבר, ובה ישובו ה׳ והגולים.בתשעה באב עולה החשש שה׳ נטש את עמו; ישעיהו מבשר שה׳ שב אליהם גם כמלך וגם כרועה.אבל דווקא בשבת הזאת אנחנו קוראים את פרשת ואתחנן, שמציגה סיפור שונה מאוד

  • |

    Re’eh: The Danger of Becoming Separate Tribes

    ByDavid Harbater

    This week’s parasha contains a prohibition whose significance, according to Chazal, reaches far beyond its original context:בָּנִים אַתֶּם לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם, לֹא תִתְגֹּדְדוּ””, “You are children of the Lord your God; (lo titgodedu) you shall not cut yourselves” (Deuteronomy 14:1). According to the straightforward meaning of the verse, the Torah forbids cutting or lacerating the body as an expression of mourning. Such practices were common in the ancient world, but the Torah insists that even in moments of grief, human beings must not surrender to despair or mutilate the body that God has given them. The Sages, however, hear an additional meaning in the words ״לֹא תִתְגּוֹדְדוּ״ — לֹא תֵּעָשׂוּ אֲגוּדּוֹת אֲגוּדּוֹת, “Do not divide yourselves into separate factions” (Yevamot 13b-14a).

  • The Foundations of Jewish Education: Parashat Eikev

    ByDavid Harbater

    The first two paragraphs of the Shema appear in consecutive Torah portions. Last week, in Parashat Va’etchanan, we read: “Hear, O Israel, the Lord is our God, the Lord is One.” This week, in Parashat Eikev, we read the second paragraph, beginning: “And it shall come to pass, if you faithfully obey My commandments…” The Sages explain that these two passages represent two successive stages of religious commitment. The first is קבלת עול מלכות שמים, accepting the sovereignty of Heaven. The second is קבלת עול מצוות, accepting the obligation of the commandments. The order is essential. Before we can commit ourselves to God’s commandments, we must first recognize God, believe in God and love God. The first paragraph establishes the relationship; the second translates that relationship into a life of obligation and action. Faith and love provide the foundation upon which the mitzvot are built. But there is another progression between the two paragraphs—one that often goes unnoticed—and it concerns the education of our children.